בשבוע שעבר יצאתי לצלם בעבור גוף תקשורת. נשלחתי לקדומים בשומרון לתעד תחילת בנייה כמחאה על הפיגוע בבית חגי. כשאני מגיע כצלם ''חדשותי'' אני משתדל לנתק את עצמי מהמחשבות שלי ועמדותי.אבל אני חייב לשתף אתכם בתחושה שיש לי בכל פעם שאני מצלם את המתנחלים.
אצלנו במשפחה ישנם אלבומים עמוסי תמונות מראשית
הקמתה של מדינת ישראל ואף מוקדם יותר. והתמונות שיוצא לי לצלם מאוד מזכירות לי את ראשית ימי אנו באנו. לא אל תכנסו לויכוח - את זה נשאיר לפוליטיקאים. אבל ארשת פניהם, האמונה והתקווה מביטות אלי מעינית המצלמה. איפה כבר יצא לכם לראות ילד מחזיק דגל בגאווה כה גדולה שהוא יושב על כתפי אביו? אולי ביום העצמאות תוכלו לתפוס תמונה שכזו. |
| ילד יושב על כתפי אביו - מרגש. |
זה מסוג האירועים שקל להתחבר בו , אין אלימות , אין קללות ובעצם כל מה מה שנעשה הוא אקט סימבולי על פי תפיסת עולמם. המבנה שהיה אמור כבר להבנות הוא גן ילדים וניתן היה לחוש את השמחה של הילדים שהגיעו עם הוריהם כאשר התבוננו בטרקטור שמכשיר את הקרקע לגן החדש.
 |
| ילדי הגן מתרגשים - עוצמה גדולה בין המתיקות שלהם והתמימות לבין המציאות. |
 |
| תמימות? אל מול מציאות. |
ולסיום שתי תמונות רגע לפני שעזבתי את המקום- תפילת ערבית, כאדם ''חילוני'' אני מאוד אוהב לראות את קבוצות התפילה הספונטניות שמתארגנות להם ואז כאילו הם מתכנסים בתוך עצמם ומתנתקים מהסביבה . לדעתי יש בזה המון עוצמה .
 |
| מתפללים ערבית |
 |
| מתפללים ערבית. |
אני לא מתעלם מהפוליטיקה, אני בוחר שלא לעסוק בזה!
מאוד מרגש וכל כך נכון ! גנית
השבמחקגנית ,תודה רבה.
השבמחק